פסע משלילת חרותנו

[הגדה לפסח ועוד בתחתית המאמר].

חג חירות מסוכן בפנינו. מאז הקמת צה"ל לא עמדה מדינת היהודים בפני משבר אמיתי של פירוק המדינה מבפנים ושלילת חירויות שתהפוך את הדמוקרטיה לכלי ריק. אנחנו כפסע - זה יכול להתרחש בתוך חודשים אחדים.

כמה החלטות קטנות, והשב"כ במתכונת שהכרנו יתפרק - משטרה חשאית רבת יכולות תעמוד לרשות שליט יחיד. עוד איום על בית משפט עליון, ממש הרתעה נוספת קלה - ותוכל הממשלה להודיע על חוק שיוציא מחוץ לחוק שתי מפלגות - ערביות כמובן. שניים שלושה מינויים יושלמו במשטרה - כולל 443 - ולא תתקיים בישראל הפגנה חופשית, וגם לא חקירה חופשית של פשע. סגירת תאגיד תקשורת אחד והשתלטות על השני - וכמו בהונגריה, יהללו כל הערוצים את המנהיג העליון.

כפסע משלילת חירות - וקפיצה לתהום

אם תרגיש הממשלה שכל זה לא מועיל בסקרים, תוכל תמיד להכריז מצב חירום ולוחמה תמיד תהיה כאן, עד למועד נוח יותר לבחירות.

איך הגענו עד הלום? בגדול - עשורים הפקירה ישראל את החינוך ואיפשרה צמיחת רוח משיחית בכל פינה, ובסגנונות שונים. בכל הסקרים ניכר כבר גוש יציב של כ 30% בוגרים אשר לא הכירו כלל את מגילת העצמאות. היא מנוגדת לגמרי לחזונם. אמנם הם צמחו במדינה יהודית-דמוקרטית אך המדינה דאגה שלא ילמדו שום דבר על דמוקרטיה וגם הקפידה שהיהדות שלהם תהיה קנאות דתית - אורתודוקסית - אנטי דמוקרטית לסוגיה.

"להיות עם חופשי"?

ה"בייס" איבד אמון באמת. ביכולת לדעת - כלומר באדם. הם לא מדברים על זה - אלא מדברים את זה. די להקשיב להיקף חוסר האמון בכל אדם. בכל מוסד. "הכל אישי - הכל פוליטי" מדגיש שוש ושוב אחד משופרות התרעלה. כולם משקרים. אין אמת. יש אינטרסים. יש אויבים. שנאה ונקמה. תרבות ישראל עסקה תמיד בחירות. בתקווה. החל מסיפור גן עדן בו הופקדו אדם וחווה "לעבדה ולשמרה", ועד היקום אותו השחיתו לפני המבול וכך הלאה- בני אדם "החלו לחשוב על עצמם" כמו שאמר נתך זך. חירות קשורה במחשבה שיש לנו שכל, ולפיו ניתן לקבוע מה ראוי. זה הקשר בין תבונה ומוסר. נביאי ישראל הפליאו במחשבות על תיקון עולם בידי אדם וזלזלו בקורבנות השטחיים.

גם חכמי ישראל מפילון אלכסנדרוני דרך שושלת הלל החכמה - רבי יהודה הנשיא ואחרים - חידשו וחידשו עוד עוד תפקידים לשכל, למדרש, לחוק העדכני ולעולם טוב יותר. רמב"ם הכניס לנו בדלת הראשית את ה"ידיעה" והשכל כקריטריון רוחני נעלה, וכך תנועת ההשכלה - "החופשיים" שהפכו "חילוניים"- הביאה לנו את אחד העם או רנה קסין שניסח את מגילת זכויות האדם של האו"ם.

"להיות עם חופשי" זה להאמין באדם שזכאי למימוש חירותו כעם. אצלנו זה טבעי במסורת.

מי שכופר בחירות שוויון ושלום - כופר במורשת ישראל. סוטה ממנה. גם במגילת העצמאות כמובן.

עכשיו זה זמן אמת. אנחנו במאבק על כל המגרש. על איזו יהדות תהיה כאן. על הבית שלנו.

זהו חג חירות חשוב מאין כמוהו - צאו לרחובות!

חובה להיאבק על השפה - בבית הספר, בסלון, ברחוב ובכל מקום בו מאיימים על עתיד ישראל.

מוזמנים להצטרף ליוזמת אנחנו היהדות של מגילת העצמאות

רוצים הגדה לפסח? קבלו חינם את הגדת יהי-שלום לכל המשפחה (בסיס לשינויים שלכם).

מוזמנים להכיר את הספר "שמע ישראל - יהדות חילונית מהרמב"ם עד אחד העם".

ולבסוף - תודות לכל המשתתפים באירוע השקת הספר בבית שערים, ובמיוחד לד"ר ענת ישראל אשר יחד הובילה איתי את הפאנל, ואף העירה הערותיה למאמר שכתבתי על יהודה הנשיא החופשי

בקרוב אירועים נוספים.

לתיאום הרצאות ומפגשים אצלכם - פנו אליי. חג שמח!

אורן יהי-שלום 054-3156150 oren.yehishalom@gmail.com